בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת

מְשׁוֹטֵט בָּרְחוֹב
מִסְתַּכֵּל סְבִיבִי
הֲיֵשׁ מַכְאוֹב
כְּמַכְאוֹבִי

פּוֹגֵשׁ חָבֵר
שָׁקוּעַ בְּוִכּוּחַ
כֻּלּוֹ חִוֵּר
בְּדַעְתּוֹ בָּטוּחַ

לֹא, הָפוּךְ!
צוֹעֵק הָאַחֵר
גַּם הוּא דָּרוּךְ
לֹא מְוַתֵּר

”וּמָה אַתָּה חוֹשֵׁב?”
הוּא מוּכָן לִקְרָב
צַר לִי לְאַכְזֵב
דַּעְתִּי קְצָת מֻרְכָּב

אַתָּה לִי חָבֵר
וְחָשׁוּב שֶׁתֵּדַע
וַדָּאוּת מְמַכֵּר
אֲבָל הִיא לֹא מַדָּע

אֵין רַק לָבָן
וְכָל הַשְּׁאָר שָׁחֹר
אֵיפֹה לַעֲזָאזֵל
הֶחְבֵּאתָ אֶת הָאָפֹר

אֵין לִי דֵּעָה!
רוֹצֶה לִצְעֹק בְּקוֹל
לַחֲבֵר הַמְּשֻׁכְנָע
שֶׁפָּתַר אֶת הַכֹּל

אֲנִי רַק מַשְׁקִיף
בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת
תּוֹהֶה מָה תַּקִּיף
מִכָּל הָרַעֲיוֹנוֹת

אִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ
מָה לִבִּי חוֹשֵׁב
לֹא הָיִיתָ לִי רֵעַ
אוּלַי גַּם אוֹיֵב

תָּעִידוּ מָה רְאִיתֶם
שָׁמַיִם וְאֶרֶץ
זָרוּק אֲנִי בֵּינֵיכֶם
טוֹבֵל וּבְיָדִי שֶׁרֶץ

אֲנִי אוֹהֵב קְצוֹת
וְגַם נָשִׁים יָפוֹת
מִתְפַּתֶּה מֵחֲקִירוֹת
וּמִתְפַּתֵּל מִסְּפֵקוֹת

מַאֲמִין בֶּאֱלוֹקִים
כֹּפֶר בַּחַיִּים
לַמְרוֹת שֶׁגַּם זֶה
הָפוּךְ לִפְעָמִים

בַּת זוּג מִי יִתֵּן לִי
מְחַפֵּשׂ נוֹאָשׁוֹת
רְאוּ מִי מָצָאתִי
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת!

הַאִם תִּהְיִי לִי?
יִהְיֶה לִי לִזְכוּת
כָּמוֹךְ כָּמוֹנִי
אֵין וַדָּאוּת

לֹא לַיְלָה לֹא יוֹם
אֲבָל קְצָת מֵהַכֹּל
אֵין אֱמֶת וְאֵין שֶׁקֶר
יָמִין וְגַם שְׂמֹאל

נָעִים לְהַכִּיר
בֶּן זוּג יַקִּיר
כִּשְׁמִּי כֵּן אֲנִי
תֹּהוּ וָבֹהוּ